<h1>רבינו ירוחם נט"ז ח"ז</h1>
<h2>דף פו:</h2>
כיון שאמרו הב לן ונבריך כלומר ברכת המזון כבר עקרו דעתם מלשתות ואסור לשתות יותר קודם ברכת מזון כך פשוט בפסחי' ובברכות ובחולין ופירש רי"ף שאם ירצה לשתות קודם ברכת המזון שצריך לברך ב"פ הגפן וכן פרש"י ור"ח. ורשב"ם כתב שאסור לשתות אפילו בברכה קודם ברכת המזון וראשון נר' עקר פירוש וכל שכן אם ירצה לאכל שצריך לברך על מה שאכל ברכת המזון דהוי הב לן ונבריך הסח הדעת וכל שכן מי שנטל הכוס לברך ומזה הטעם נשתני' ברכת המזון לברך ב"פ הגפן באחרונה מה שאין כן בקדוש והבדלה וכיוצא בהן. ובדיני הנהנין כתבתי מתי יברך על היין שלאחר המזון ומתי לא יברך עליו. כוס של ברכת המזון כתב בה"ג שאין לברך עליו על הגפן ועל פרי הגפן והעולם לא נהגו כן.
<h2>דף קו.</h2>
אין זמון לפירות שאפילו יהיו שלשה אין אומרין נברך פשוט בחולין ב' שאכלו מצוה ליחלק וכל אחד מברך לעצמו ברכת המזון כך פשוט. פשוט ודוקא בששניהם חברים אבל אחד חבר וא' בור חב' מוציאו ובברכת הנהנין כתבתי הדברי' שצריך כל אח' לברך לאחריהם ולפניהם שא' מבר' לכלם ולא דמי להמוצי' שמתחלה קבעו יחד ועל כן אחד מברך לכלם ועתה אחר שאכלו כבר חלקו ורשב"ם פירש דהמוציא דרבנן וברכת מזון דאוריתא ולפיכך כל א' מברך לעצמו.
